נווט למעלה
כניסה
 
תכנית קרב למעורבות בחינוך
 
תכנית קָרֵב למעורבות בחינוך היא יוזמה משותפת של משרד החינוך וקרן קרב, שהוקמה על-ידי צ'ארלס ואנדריאה ברונפמן, ופועלת לשינוי חינוכי-חברתי המקדם צמצום פערים ומעודד שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית באמצעות פעולות העשרה והעצמה במערכת החינוך.
 
האגדה מספרת על בני הזוג צ'ארלס ואנדריאה ברונפמן, אשר טיילו בשעת צהריים מוקדמת בירושלים. על השביל בו פסעו ניראו תלמידים ותלמידות בדרכם הבייתה. בני הזוג ברונפמן טעו לחשוב שילדים אלה הולכים להפסקת צהריים בביתם. לכשהבינו כי הילדים סיימו ללמוד, החליטו לעשות מעשה כדי להאריך את יום הלימודים. וכך, בעצם, נולדה תכנית קרב למעורבות בחינוך.
 
התכנית החלה לפעול בשנת 1990 בירושלים ובבית שמש, במטרה להעניק לילדים שם הזדמנות חינוכית וחברתית שיוויונית יותר באמצעות פעולות העשרה והעצמה במערכת החינוך. מאז חלפו כמעט שני עשורים ולאותם שני יישובים הצטרפו לאורך השנים עוד כמאה ועשר רשויות מקומיות, בהן נחשפים למעלה מ- 260,000 ילדים וילדות לתכניות העשרה ייחודיות, לדרכי הוראה מרתקות ולעולמות למידה ויצירה חדשים, אשר לולא התכנית - לא היו זוכים ליהנות מעולמות אלו, עולמות אותם ניתן לכנות 'תיפוף אחר', כזה הגורם לסקרנות, להתחדשות, לאתגר.
 
וכך הפכה התכנית לפרוייקט ההתערבות החינוכית הגדול בישראל.
 
חשיפה זו להעשרה כה מגוונת מאפשרת לילדים להביא לידי ביטוי יכולות וכישורים בפריסה רחבה של תחומים, כדוגמת אמנות פלסטית, טבע וסביבה, תיאטרון ודרמה, מחול ותנועה, מוסיקה, פיתוח חשיבה, מדע וטכנולוגיה, מחשבים, אוריינות, חברה ותרבות, צילום ותקשורת, ספורט, כישורי חיים, אלטרנטיבי, עם וארץ ישראל ועוד.
 
תכניות ההעשרה נבנות ומופעלות על-ידי גורמים מקצועיים ומאושרות על-ידי היחידה הפדגוגית של תכנית קרב, שגם מלווה את הפעלתן. מדריכי ומדריכות קרב מהווים משב רוח רענן ו'אחר' בבית-הספר ועם זאת הם מהווים חלק מצוות ההוראה של המוסד החינוכי. התכניות עובדות על-פי-רוב בקבוצות קטנות, דבר המאפשר למדריכים ולמדריכות נגישות רבה יותר לילדים, יצירת קשר בלתי-אמצעי, חיזוק בטחונם העצמי, איתור נקודות חוזק וחולשה, עידוד יוזמה ועצמאות והקניית ערכי כבוד וסובלנות.
 
במסגרת פעילויות ההעשרה ילדים חווים את הים, למשל, באמצעות סדנאות של שיר וסיפור, ציור ופיסול; פוגשים לראשונה בחייהם בכלי נגינה ומגלים את אהבת הנגינה; נחשפים לתרבויות ולמאכלים של עדות ותפוצות שונות ומלמדים את בני המשפחה כיצד להכין ספגטי; מתחברים אחד לשני דרך היוגה והשיאצו ומגלים באמצעותם את ערכן של חברות ושל קרבה; לומדים להתבונן בעין עצמאית בעולם שמסביבם דרך עדשת המצלמה ועוד כהנה וכהנה התנסויות חדשות, מלמדות, מרגשות ומאתגרות.
 
יחידת ההפעלה הארגונית, תקציבית ופדגוגית היא בית-הספר או מערכת הגנים היישובית כאשר פעילות התכנית נקבעת ומלווה על-ידי ועדת היגוי מוסדית. ועדה זו כוללת את מנהל/ת בית-הספר, נציגי מורים, הורים, נציג תכנית קרב ולעיתים אף נציגי תלמידים. בנוסף, מוזמנים לוועדה גם נציג הרשות ומפקח מטעם משרד החינוך. יעדי הוועדה הם לקבוע את תכנית העבודה של המוסד, לאשר את תקציבו ולערוך בקרה אחר הביצוע בפועל. בכך מיישמת תכנית קרב תפיסה קהילתית מעצימה.
התפיסה החינוכית-חברתית של תכנית קרב מצויה בדיאלוג מתמיד עם הסביבה, במטרה לבנות תכנית שתבטא מעורבות והסכמה של כל השותפים במימון ובעשייה. וכך התכנית, המהווה יוזמה משותפת של משרד החינוך ושל קרן קרב, (ל"חוזר מנכ"ל" - לחצו כאן) פועלת באמצעות ועדת היגוי עליונה בה שותפים נציגי משרד החינוך, קרן קרב, רשויות מקומיות, הסתדרות המורים ונציגי האקדמיה.
 
תפיסת העבודה של התכנית נגזרת מתוך תפיסת העולם שלה, שמבקשת להוציא יכולות מן הכוח אל הפועל, לעודד יוזמה, בחירה, מעורבות ואחריות, שיתופי-פעולה, דיאלוג וגישה הומניסטית.
התכנית מתייחסת אל גורמי השונות באוכלוסיות היעד כאל נתונים חברתיים וערכיים, ובכך נותנת מענה למגזרים השונים בחברה הישראלית: במיוחד לילדים ביישובי הפריפריה, לילדים במצוקה ובסיכון, לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לילדי עולים, למגזר הערבי, לחינוך החרדי ועוד.
כאן נותנים לכל הילדים, בעיקר לחסרי האמצעים, הזדמנות שווה להתנסות ולחוות, כי כפי שציינה בזמנו אמא של תלמיד: "לא לכל ילד יש אינטרנט בבית ולא כל הורה יכול לשלוח את הילד שלו לשיעור קלרינט".
 
מאות תכניות שנתיות, רשתות-עניין ארציות, פרוייקטים יישוביים ואירועי תרבות חד-פעמיים, חושפים את המערכת כולה - ילדים, צוותים חינוכיים, הורים וקהילה - לחדשנות ולמקצוענות חינוכית המתבטאות במגוון תחומי דעת ויצירה, בדרכי למידה חדשות, בכוח-אדם אחר ובחומרים מגוונים.
רשתות-העניין המובילות הן 'הרשת החברתית', אשר מלווה ותומכת בילדים ובילדות במצוקה ומתבססת בעיקרה על יצירת קשר אישי בינם לבין מדריך/כה מבוגר/ת כדי ליצור עבורם דמות של מבוגר משמעותי וכדי לחולל אצלם שינוי ממשי בהתנהלות מול מבוגרים נוספים בחייהם;
'הרשת הירוקה' אשר הוקמה כדי להציב את הנושא החברתי-סביבתי על סדר היום של בתי-הספר והקהילה באמצעות פיתוח מנהיגות של ילדים בענייני סביבה והקמת רשת ילדים פעילי סביבה;
ו'רשת ההערכה' אשר הוקמה על מנת לסייע לבתי-הספר לפתח את יכולתם העצמאית לקבל החלטות פדגוגיות, מנהליות וארגוניות, בהתבסס על עבודת הערכה שמשמעותה שימוש בנתונים מהימנים, שיטתיים ומקיפים הנאספים מהשטח.
 
אופי התכניות והרכבן מותאמים לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של כל מוסד ומוסד, ונקבעים במשותף על-ידי כל הגורמים המעורבים בחינוך הילד, תוך מחוייבות לדיאלוג משותף, למקצועיות ולאיכות.
 
בנוסף, מקדמת התכנית נושאים חברתיים-חינוכיים בעלי חשיבות לאומית כדוגמת קליטת עליה, מניעת אלימות באמצעות שיפור אקלים בית-ספרי, העלאת המודעות לנושא איכות הסביבה ועוד.
 
בין השותפים לדרך נמנים משרד החינוך, קרן קרב, רשויות מקומיות, ארגוני מורים, הורים, הסוכנות היהודית, הג'וינט, קרנות, תורמים פרטיים וגופים נוספים.
 
לאור מורכבותה של החברה הישראלית המשתנה, כמו גם צרכים חברתיים-חינוכיים הולכים וגוברים – תכנית קרב ממשיכה בתנופת פיתוח תכניות ופרוייקטים חדשים אשר ביחד עם הקיים יהוו מסגרת רחבת היקף של העשרה והעצמה בתחומי דעת שונים לאוכלוסיות היעד המגוונות.
 
לצפייה בסרטון "כשהלב נפתח"- סרטון אודות פעילויות קרב